אומנות פרהיסטורית


אומנות פרהיסטורית
 
הפרהיסטוריה היא התקופה הקדומה ביותר בתלדות האנושות אשר קדמה להמצאת הכתב. כל הידיעות על תקופה זו הן מ-ממצאים ארכיאולוגיים בלבד. את הפרהיסטוריה מונים מהופעת ההומוספיאנס בערך 100,000 או 200,000 שנים לפני הספירה. אחרים מתחילים למנות אותה מהופעת הכלים( בערךלפני 2.5 מיליון שנה). יש המונים אותה מהופעת האדם הזקוף (הומו ארקטוס) בערך לפני 1.5 מיליון שנה. התקופה הפרהיסטורית נמשכת עד להופעת הכתב בשומר.
התרבויות שבהן נוצרה האמנות לראשונה הן תרבויות לא מפותחות של ליקוט מזון וציד, שאנשיהן ידעו להתקין להם כלי עבודה וכלי נשק עשויים אבן, עץ או עצם. האדם הקדמון היה נווד ואמצעי מזונו היחידי היה ציד. השבטים הנודדים חיו מציד והם האמינו שטקסי פולחן יעזרו להם להצליח בציד.
אמנות האדם הקדמון מכונה אמנות פרהיסטורית וזמנה מוערך בין 10,000 ל-30,000 שנים לפני הספירה. מערות האדם הקדמון נתגלו במקרה לפני כ-150 שנה.נמצאו מערות ובהן שרידים של האדם הקדמון במקומות שונים בעולם: ברחבי אירופה ישנן מערות ובהן ציורי האדם הקדמון, נמצו שרידי ארכיטקטורהמנהירים ודולמנים. ישנן מערות גם בארץ ישראל ובאפריקה. המערות החשובות הן לסקו בדרום צרפת ואלטמירה בדרום ספרד.
אמנות האדם הקדמון היא אמנות מגויסת.. האמנות היא אמנות פולחנית ונעשתה מתוך אמונה מאגית. האמנות הפרהיסטורית היא אומנות פונקציונאלית – אומנות למען מטרה : הפולחן והמאגיה הם שני המניעים הנמצאים מאחורי האמנות הפרהיסטורית


ציור פרהיסטורי
ציורי הפרהיסטוריה נקראו ציורי מערות.
הציורים צוירו על קירות המערה במעבה האדמה מה שמרמז שמטרתם לא הייתה לקישוט. הדעה הרווחת היא שהציורים צוירו לקראת צאתם לציד כיוון שהציורים מתארים חיות בר אותם רצו לצוד. האדם הקדמון האמין אמונה מאגית בכוחם של הציורים האלה להשפיע על המציאות, כלומר, יכולת הציורים להשפיע על הצלחה בציד או על ריבוי הולדת חיות. לפני היציאה לציד היה טקס פולחן וציורי המערות היו חלק ממנו.

לאחר ההצלחה בציד אבדו הציורים מערכם המאגיוהיה צורך לציר על גבם ציורים חדשים על מנת שהציד הבא גם הוא יהיה מוצלח. השערה זו מסבירה את התופעה שהציורים צוירו זה על גבי זה. ציורי המערות היו יותר רישומיים. הצבעים בהם השתמשו היו צבעי אדמה ולכן הם נשתמרו עד היום.סיבה נוספת להשתמרות הציורים היא שהם נתגלו זמן רב לאחר יצירתם. הפרטים והדקויות בציורי האדם הקדמון אינם חשובים כמו הצגת החיה באופן אמיתי ומשכנע ככל האפשר. 

החיות היו מצוירות באופן ריאליסטי בעוד שהאנשים צוירו באופן לא ריאליסטי. למרות שמות האדם הייתה סכמתית, דמות החיה הייתה אמיתית 
.
היה מאוד חשוב בגלל האפקט המאגי. פני הקיר הטבעיים שומשו בתוך הציורים החיות המצוירות הן חיות בר של אותה תקופה, לדוגמה ביזונים, חזירי בר ואיילות 

אמצעים אומנותיים בציורי המערות
קו
 
הוא האמצעי הבולט ביותר בציורי המערות. רוב ציורי החיות נעשו בעיקר בקו או רק בקו. הקו הוא מאוג אורגני (ההפך מגאומטרי) – קו מתפתל המשנה את עוביו לצורך הצללה ולתחושת עומק.
אור וצל
הקו מתפקד כאור וצל – היכן שהקו עבה יותר הוא יותר צל. כך גם עם הצבע – היכן שהצבע כהה יותר זהו הצל ולהפך – היכן שהקו דק יותר או נעלם לגמרי זהו אור

תנועה
החיות צוירו בתנועה – אלכסונים

צבע
 
הצבעים היו צבעים חמים כיוון שהם היו צבעי אדמה. הפלטה הצבעונית היתה מאוד מצומצמת
דרכי ביטוי
 
נטורליסטי הציורים היו טבעיים – תאורי טבע

סכמטיות
ציור המתאר בצורה תבניתית וכללית את המאפיינים העיקריים, ללא פרטים מיותרים ו/או ספציפיים


תרגיל בית                                                                                                   תרגיל בית


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

תגובות

שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.